לאורך שנים נשים רבות התלוננו ללא הצלחה על הכאבים הכרוכים בתהליך הכנסת התקן תוך רחמי (IUD) לשימוש למטרות אמצעי מניעת היריון. החשיפות ברשתות החברתיות מראות כי הכאב הוא נושא שנויות במחלוקת, וכעת מינהל הרפואה המרכזי (CDC) מפרסם הנחיות עדכניות שמבקשות מהספקים לשמוע את קולות הנשים ולספק להן אפשרויות להקל על הכאב.
באפליקציית טיקטוק בלבד קיימים יותר מ-100 מיליון פוסטים הקשורים לכאבי IUD. אחת הנשים מתארת כי הכאב שהחשה בהסרת ה-IUD היה כל כך חמור שהייתה בוכה במשך הנסיעה הביתה, כי הרגישה שביצעה את ההליך באופן בלתי נעים. משתמשת אחרת תיארה את הכנסת ההתקן ככאב «הגרוע ביותר שניתן לחוש» ושהכאב מרגיש כמו לידה שנייה.
למרות שכאב בתהליך הכנסת והסרת ההתקן התמיד היה נושא שנוי במחלוקת, רשתות החברתיות העניקו לנשים במה להביע את קולם. ומחאה זו, ייתכן, כבר מתחילה להניב שינויים, כך אומרת ד”ר Beverly Gray, חוקרת מיילדות וגניקולוגיה מאוניברסיטת Duke.
«פלטפורמות חברתיות מאפשרות לאנשים להגיע לקהל רחב של אנשים שחוו חוויות דומות ושיתפו חוויות שליליות,» מסבירה Gray. «מחאה זו הובילה לשינוי בדיבור המקצועי שנוגד את התחום—והדבר הזה בעיני הוא חיובי.»
הנחיות חדשות של CDC לניהול כאבים בהכנסת IUD
ה-CDC מציין כי הכללה של לידוקאין היא חיונית בכל תהליך — בין אם באמצעות זריקה מקומית באזור הפות (פרקירוויקאלי) או בשימוש בג’ל, קרם או תרסיס ליישום על העור. בנוסף, ההנחיות מדגישות את הצורך באפשרות לשקול שימוש בזריקות לידוקאין כטיפול נלווה, במקום אך ורק בטיפולים מקומיים.
באשר לתרופה בשם מיסопрוסטול, שהיא אופציה להקלת הכאב, ההנחיות מבהירות כי היא לא מוצעת באופן שגרתי, אך כן יש לשקול אותה במקרים מסוימים, כגון נשים שניסו בהליך קודם להסרת התקן אך ללא הצלחה או נשים עם היצרות או שריטות אצל הפות שדורשות ריכוך של הרקמה לפני ההליך.
מה זה בכלל התקן תוך רחמי ולמה זה וכואב כל כך?
הכאב בתהליך ה-כניסה לאתר נובע מצורת ההליך: הרופאים צריכים להחדיר את ההתקן דרך צוואר הרחם, שזו פעולה שיכולה להיות לא נוחה מאוד— בעיקר לנשים שמעולם לא ילדו ושלא חוו התרחבות של צוואר הרחם בלידה. כמו כן, הרבה הליכים גינקולוגיים אחרים, כגון ביופסיות, טיפולים לסרטן צוואר הרחם, בדיקות לחומרת בעיות פוריות, הפסקות היריון וטיפולים להפלה, מצריכים גישה דרך צוואר הרחם ולכן יכולים להיות מקרים של כאב.
«עבור כל ההליכים הללו חשוב לקיים שיח מרכזי יותר שממוקד בנשים, שידון באופציות לכאבים, בהתחשב בכל חווית המטופלת ואיך ניתן לנהל את הכאב באופן מוצלח,» מסכמת Gray.